לחם ביתי רך ואוורירי
מתכון מושלם ללחם מעולה
קבלו מתכון ללחם ביתי לא מתוק, רך ואוורירי שהכי קל להכין בבית שבקרוב תתחילו להכין כל שבת! מומלץ בחום!
מתכון חובה בכל בית – אין כמו הלחם הזה שמכינים בקלות ובתוצאה הסופית מקבלים מרקם מעולה. אין כמו לפתוח את היום עם ריח של אפייה של לחם רך ואוורירי ממכר וסופר טעים.
אהבתם את המתכון? ספרו לכולם!
אז איך מכינים?
ציוד
כוס מדידה אוניברסלית
תבנית אפייה בינונית
המצרכים
- 1 קילו קמח לחם נפלאות
- 3 כפות סוכר
- 1 קוביית שמרים או 2 כפות שמרים יבשים
- 1 כוס מים פושרים חד פעמי קר
- 2 כוסות מי זיתים (המים של הזיתים לסנן בנפה צפופה)
- ¼ חבילה נטורינה (50 גרם)
- 1 כוס זיתים ללא חרצנים
- ¼1 כפות מלח
- 1 ביצה
אופן ההכנה
- להכניס לקערה את הקמחים הסוכר והשמרים הזיתים ולערבב .
- להוסיף נוזלים בהדרגה ואז את הביצה הנטורינה וללוש היטב.
- להוסיף את המלח לאחד לגוש גמיש וחלק ולמרוח שמן או נטורינה מומסת ולהתפיח לשעה .
- לאחר שעה לחלק את הבצק ל6-8 כיכרות.
- ליצור צורה ולטבול במים להעביר לתבנית עם נייר אפייה .
- לפזר סובין חיטה שומשום שחור וקוואקר אפשר גם גרעיני חמניה או דלעת .
- לגלגל בעדינות ואז לחרוץ עם סכין לכסות היטב עם ניילון ענק שהניילון משומן ולהתפיח לשעה ורבע.
- לאחר שעה ורבע לחמם תנור ל200 מעלות ללא טורבו .
- בתחתית התנור לשים תבנית עם קוביות קרח האדים גורמים ללחם להיות קראסט ורך מבפנים .
- לאחר שזה מוכן להפוך על הבטן ולחכות בסבלנות עד שזה מתקרר.
נסית את המתכון ואהבת אותו? כתבו לנו חוות דעת עליו בתגובות למטה ואל תשכחו לדרג אותו! נשמח אם תשתפו אותו עם החברים ובני המשפחה.
שאלות נפוצות: לחם ביתי רך ואוורירי
| מקילו קמח 6 כיכרות לחם? 4 כיכרות. |
| מה ההשפעה של המי זיתים על הלחם ולמה דווקא מי זיתים, מים רגילים לא טוב? אפשרי אבל המי זיתים נותנים טעם טעים כמו חלבי. |
| איזה מהקמחים של נפלאות? קמח לחם. |
| אפשר לעשות עם מחמצת, במקום השמרים? כן. |
| איזה זיתים מומלץ? ירוקים, במלח. |
הבמה כולה שלכם:
"איטל איטלי האלופה!"
צ'ציק חדוה
רק עוד דבר אחד אחרון!
לחם ביתי
אומרים שאוכל הוא סוג של נחמה וכשמתחשק לאכול ארוחה טובה ומרחיבת לב לאחר שבוע עמוס, אין ספק שמאכלים פשוטים, עם טעם של פעם, הם אלה שעושים את העבודה.
עוד מתכונים נוסטלגיים מושלמים מחכים באתר, אז כנסו ותכינו ארוחה מרחיבת לב למשפחה!
מקור: לחם ביתי מתכון מאת: איטל איטלי
